מי יותר חזק?

נניח שאותו מתאמן מבצע כרגע את תרגיל הסקוואט עם 100 קילו לחזרה אחת מקסימלית.
על מנת לפתח ספציפית כוח סיבולת אותו אדם יצטרך לבצע תכנית שמבוססת על חזרות גבוהות מאוד בסט (בטווח העשרות חזרות) ובעליה מתמשכת בחזרות עם משקל יחסית מתון, סביב 30-50% עצימות כלומר סביב ה30-50 קילו.

ככל שיעבוד יגדיל את מניין החזרות שהוא מסוגל לבצע בטווח הזה ומניין החזרות באחוזים הגבוהים (80-90 קילו) ישאר זהה (ובהמשך בפן המדעי כשנגיע למסלולי האנרגיה תבינו מדוע).

לעומת זאת נעשה את הדרך למטרה בתכנית לכוח המירבי.
אותו אדם יכול להתרכז באימוני כוח מירבי, אזור ה3-6 חזרות בסט (מדובר באזור ה70-90 קילו בדוגמא שלנו להתחלה), ולאחר תקופת עבודה להגדיל את החזרה המקסימלית מ100 ל200 קילו.

באותה נשימה שהוא מבצע את זה הוא מגדיל את ה40% שלו מ40 קילו ל80, משום ש40% מ200 קילו סקוואט הם 80 קילו סקוואט.
כלומר לפני כן בפועל הוא יכל לבצע חזרות מעטות עם 80 קילו ועכשיו עם העליה בכוח המירבי והשינוי באחוזים היחסיים הוא יהיה מסוגל לבצע עם ה80 קילו חזרות מרובות בטווח עשרות מבלי לעבוד על כוח סיבולת אפילו אימון אחד בחייו! פשוט כי המשקל יהיה עכשיו קל יחסית.

דרך ההמחשה הקצרה הזו ניתן להסיק שכוח סיבולת הוא לעולם יהיה כנגזרת של כוח מירבי וכתלות בו. לכן רצוי לפתח תחילה כוח מירבי לפני שמגדילים את סיבולת השריר.

העובדות האלו נובעות מעובדה מדעית פשוטה של מסלולי אנרגיה בשריר.

בקצרה כאשר אתם עובדים על כוח מירבי אתם משתמשים בשני מסלולי אנרגיה קצרים:
1) פוספגן ( Phosphagen) -  שימוש ביחידות ATP זמינות בשריר לייצור כוח ב10 שניות הראשונות של הפעילות, הזמן בו השריר מסוגל לייצר את הכוח הכי גדול.
2) גליקוליטי לקטי (Glycolitic Lactic) - שימוש במאגרי גליקוגן על בסיס סוכר גלוקוז הנמצאים זמינים בשריר, מה שיוצר חומצות חלב (מפה המילה לקטי).

אותם מסלולים משתמשים במקור אנרגיה זמין בשריר ובעצם מעלים את היכולת של השריר לייצר כוח, לעלות במסה ולהיות חזק.

לעומת זאת בעבודה על כוח סיבולת אתם משתמשים בעיקר במסלול אחד ככל שהעבודה ארוכה יותר ומתמשכת מעל דקה וחצי (שווה ערך לסט עבודה של מעל לכ-15 חזרות כשמדובר בתנועה מורכבת):
מסלול חמצן אירובי- אנרגיה מתחדשת, שימוש בחמצן וחומרים ממחזור הדם על מנת להזרים אנרגיה לשריר לשימוש ולחידוש מאגרי הגליקוגן.

עבודה על מסלול זה מעלה את היכולת של השריר שלכם להשתמש לאגור ולחדש אנרגיה תוך כדי פעילות דרך מחזור הדם. כלומר העליה בביצועי הסיבולת היא בעיקר תרגום של התייעלות אנרגטית ופחות שיפור בגודל ויכולת יצור הכוח של השריר.